לתיאום תור החזרים כספיים מרוב קופות החולים וחברות הביטוח

צלקות

הצלקת היא דרכו של הגוף להבריא פציעות פנימיות ועוריות. על ידי הצלקת (תאי פיברובלסטים וקולגן) הגוף מאחה את הקרע ברקמה. באזור "התיקון" נוצרים קשרי רקמת קולגן רשתיים שמאחים את הפצע.

בעור – הצלקת מהווה פגם אסתטי באשר בד"כ לא ניתן להגיע לריפוי מוחלט של מראה העור. צלקת שמבשילה בצורה נורמלית מבהירה עם הזמן ונותרת חלקה ואחידה עם פני השטח. צלקת שאיננה מבריאה בצורה נורמלית עשויה לצמוח לגובה (צלקת היפרטרופית), לבלוט מעל לעור, להתדבק לרקמות התת-עוריות ולחלקים חיוניים כמו שריר / עצב / גיד ועצם, להתכווץ, להאדים, לגרום לחוסר נוחיות, להתקצר ולהיות בלתי גמישה לחלוטין, לגרום לגרוי, כאב ולפגם אסתטי בולט. במקרים קיצוניים בהם הצלקת הופכת פרועה ונראית כמו גידול על הצלקת היא תקרא "קלואיד". מצב זה שכיח יותר בבעלי עור כהה בהם הצלקת תהיה פעילה גם בייצור מלנין.

 דרכי טיפול

הטיפול בצלקת יכול להוות אתגר. הטיפולים המוכרים בצלקות היפרטרופיות: שימוש בסיליקון, הזרקות סטרואידים, חבישות לחץ, לפעמים יש לבצע כריתה חוזרת של העור ומיד להתחיל לטפל בצלקת.

 

ד"ר ליפסקר מתקיפה את הצלקות כמעט מיד לאחר הניתוח, בעיקר באזורים או במחלות בהם יש פעילות יתר של הרקמה העורית לאחר הניתוח (כמו אחרי ניתוח דופיטרן או פצעי קריעה ומעיכה, או לאחר השתלת עור, לאחר ניתוחי סינדקטיליה ועוד).

 

הטיפול בצלקת משולב וכולל שימוש ביריעות סיליקון, חבישות לחץ כמו כפפות ג'ובסט, שימוש בכריות ספוג ללחץ ישיר, שימוש בתרכובות שמנים מגמישי צלקת ומרגיעי גירוי וכאב, סדים למתיחת הצלקת, ריכוך ע"י גלי קול, דיקור סיני. לפי הצורך אפשר להשתמש במתלי שומן או הזרקות שומן להפרדה בין העור לאלמנטים חיוניים ובכך למנוע את הסיבוך המשני הפנימי ולשפר גם את מראה העור.

 

יש מקומות בהם הצלקת ביד כמעט נעלמת כמו בחתכים הנעשים בחריצי כף היד. יש מקומות בהם הצלקת מועדת לפורענות כמו בצד הפנימי של המרפק, במרווחים שבין האצבעות ובמחלות רקע מסוימות (כמו סכרת, דופיטרן, סרקואידוזיס). טיפול מיידי מונע ישפר ויבשיל את הצלקת מהר יותר.