הסיבה להתהוות התופעה לא ברורה. כנראה יש התקבצות של סיבות לדלקת מיכנית של גידים כמו בצקת באזור שמתרחשת עקב מאמץ פתאומי או ממושך, מחלות אנדוקריניות, חבלה, נטיה משפחתית ועוד.
Trigger finger
בעברית המחלה נקראת "אצבע הדק". מדובר במחלה שכיחה באצבעות הידיים שנובעת מהתעבות של טבעות "בטיחות" סביב לגידים המכופפים באצבעות שגורמת להפרעה בתנועה החופשית של הגיד המכופף בתעלתו.
בכל תעלה של גידים יש מעט מאד מרווח המאפשר את התנועה החלקה של שני הגידים המכופפים ויחד עם זה הטבעות מונעות את הצניחה הקדמית של הגידים אל כוון העור עם התכווצות השריר. די בהתעבות קלה של הטבעת הראשונה בבסיס האצבע כדי להפריע לתנועה ולגרום לכאב ולרגישות מקומית. עם הזמן מתפתחת מעין "קפיצה" של האצבע בזמן התנועה. במצב מתקדם יותר תהיה הגבלה ממשית בטווח התנועה.
בשלבים ראשונים של המחלה ניתן לטפל בצורה שמרנית ע"י גלי קול, סד לילה המגביל את הכפיפה של האצבע, דיקור סיני. יש הנוקטים בהזרקה של סטרואידים.
שיטה זו צופנת בחובה סיכון של קרע בגיד עקב הזרקה בתוכו או דלקת משנית מורחבת של עטיפת הגידים (סינוביטיס). השלב בו הטיפול השמרני לא מועיל הוא הזמן לטפל בשחרור כירורגי של האצבע על ידי חיתוך הטבעת. לאחר הניתוח רצוי טיפול בפיזיוטרפיה.
(1PULLEY A)
דלקת קבוצת הדקרבן
גם היא נגרמת כתוצאה מהיצרות יחסית של תעלת הגידים המיישרים את הקרן הראשונה של האגודל. התעלה מתעבה מאד ומונעת את התנועה של הגידים וגורמת כאב בזמן ניסיון ליישר את האגודל. הרגישות היא בבסיס האגודל בצד הפנימי באזור החיבור עם האמה. גם כאן יש מקום לטיפול שמרני כנ"ל: שימוש בחבק מיוחד שמונע הפעלה של בסיס האגודל.
במקרה זה, הזרקה יכולה להיות מועילה ולפתור את הבעיה. אם לא נפתרת הבעיה, ניתוח מומלץ ובו פותחים את התעלה ומשחררים את הגידים ( בד"כ 2-4 גידים ). במקרה כזה יש להקפיד על התהליך הניתוחי כיוון שיש מקרים בהם קיים מבנה נוסף של תעלה בתוך התעלה הראשית שמייצרת לחץ על גיד אחד – המיישר הקצר של האגודל ואם מחמיצים אותו ולא משחררים אף אותו- הכאב נותר בעינו.
סיבוך של הניתוח עלול לקרות עקב פגיעה בסיב עצב שטחי של הרדיאליס שנמצא בתוך אזור הניתוח דבר שעלול לגרום לרגישות קשה באזור הצלקת הכירורגית ועקשנית מאד לטיפול.
אפיקונדיליטיס חיצונית – לקרוא בפרק: מרפק טניס, מרפק גולף
אפיקונדיליטיס פנימית – לקרוא בפרק: מרפק טניס, מרפק גולף