לתיאום תור החזרים כספיים מרוב קופות החולים וחברות הביטוח

כף יד נפוחה

כף יד נפוחה יכולה לקרות עקב פתולוגיות שונות וזהו בעצם סימפטום לחסימה ורידית או לימפטית הקורית עקב לחץ פנימי ברקמות וחוסר ניקוז של נוזלים או שטפי דם. הסכנה העיקרית בנפיחות של היד הוא לחץ מוגזם על כלי הדם והעצבים, שיגרום להם לשיתוק או לחץ קשה על שרירים, כאשר הבצקת חודרת ללשכות השרירים ועלולה לגרום לנמק של השרירים.
התפתחות של לחץ קשה (Compartment Syndrom), המגביר את הלחצים בתוך הרקמות הרכות בצורה המסכנת את האלמנטים החיוניים, מחייבת בנקיטת פעולה מהירה ע"י התערבות ניתוחית- פתיחת הרקמות הרכות עד לשחרור הלחצים ולפי הצורך גם תיקונים פלסטיים של העור.

גורמים, תסמינים ואופן הטיפול

  • זיהומים – נפיחות בכף היד קורית גם בגלל זיהומים , כאשר אותה נפיחות היא סיבה של הצטברות מוגלה או תגובה דלקתית של הרקמה הרכה והצטברות תאים לבנים תגובתיים למתגים זיהומיים. טיפול הולם לזיהומים: אנטיביוטיקה, קירור הרקמה והרטבות בד"כ פותר את הבעיה. בהצטברות מוגלה יש לנקז כירורגית.

depositphotos_9545302-Wrist-injury

  • גירוי עצבי – נפיחות של כף היד מתרחשת גם במקרים של גירוי עצבי מוגזם כמו CTS, או CRPS1 ומופיעה עם סימנים אחרים של גירוי עצבי כמו תרדמת, זרם, צריבה , כאבים וירידה בתחושה.
  • בנפיחות טוקסית (רעילה) – אפשר להיעזר בהרטבות, הרמת היד, שימוש בתרופות הומאופטיות (כמו טראומל ולימפומיוזוט) ובד"כ זה מספיק לריפוי. במקרה הצורך משתמשים גם בטיפול בסטרואידים בהזלפה תוך ורידית.
  • במקרי שברים – נוצרים שטפי דם פנימיים שמנפחים את הרקמות ומצטיינים גם בכתמים כחולים או צהובים בעור. בד"כ נספגים מעצמם אך מחייבים ניטור צמוד.
  • בפצעי לחץ או מחיצה (Crush) – כמו במעיכת היד ע"י גופים כבדים או תאונות דרכים קשות – אז נפגמות הרקמות הרכות דווקא והורידים והכלים הלימפטיים שמנקזים את הנוזלים מתאי הרקמה נפגעים ובצקת מצטברת. הבצקת יכולה להתפתח במהירות רבה ולהגיע לממדים גדולים ולנפח מאד את היד. לכן, יש לטפל ברקמות הרכות, לנקות ולהטרות רקמות מתות ולאפשר ריפוי והחיאה של הרקמה. כאשר טיפול שמרני לא מספק נעזרים גם בתיקונים כירורגיים של השתלות עור והעברות מתלי עור.
  • עקיצות חרקים, זוחלים ותגובות אלרגיות – תגובה דלקתית לא זיהומית שמתרחשת כתגובה לרעלנים שונים ומצטיינת בתגובת יתר של הפרשה היסטמינית בגוף.הסיבוך אופייני לאחר עקיצות דבורים, עכבישים, צרעות, הכשות שונות, דקירות צמחים כמו קוצי דקל או ורדים ותגובות לחומרים כימיים. קורה לפרקים גם לאחר החדרת חומרי ניגוד בצילומי CT שדלפו  לרקמה הרכה, שהם רעילים לרקמה, ועלולים לגרום לנמק של הרקמה הרכה הסובבת.

ציסטה בשורש כף היד

הציסטה מתגלה על הגוף כמעין שקיק ובו חומר נוזלי או מוצק למחצה. הסיבה להופעתה אינה ידועה בבירור  והיא עלולה להופיע בכל גיל, בגדלים שונים. לעיתים לא תזיק ולעיתים תגרום לכאב. כמעט כל הגושים ביד הם שפירים אך לא רצוי לקחת את הסיכון וכדאי להיבדק בידי רופא.

יש שני סוגי ציסטות שכיחות בשורש כף היד:

  • השכיחה היא זו שנקראת ׳גנגליון׳ (לקריאה מורחבת בנושא גנגליון לחץ כאן).
  • השינוי הציסטי הפתולוגי השני הוא ציסטה באחת העצמות הקטנות בשורש היד. הציסטה הזו היא חלל המלא בחומר ג'לטינוזי בתוך גוף העצם ועלולה לגרום לפריצה של הקיר הגובל של העצם (הקורטקס) אל תוך המפרק. ציסטות אלו שכיחות בעיקר בעצם הסירה (סקפואיד) או עצם הירח (לונטום) אך יכולה גם להופיע בעצמות אחרות. פריצה לתוך החלל המפרקי גורמת לכאבים ספונטנים או כאבים בתנועה ופוגעת באיכות החיים. depositphotos_43151407-Carpal-tunnel-syndromeהטיפול בציסטה גרמית הוא על ידי הטריה של קירות הכיסית והשתלת עצם בתוכה. בטרם ביצוע הניתוח יש למקמה בצורה מדויקת על ידי בדיקת התוצאות הכירורגיות בד"כ טובות.

גוש בכף היד

הסיבות לגוש בכף היד הן מגוונות:

  • ציסטה או גנגליון.
  • גידולים ברקמות הרכות.
  • מורסה בכף היד (ראה כף יד נפוחה).
  • קשרית של דופיטרן.
  • התעבות של תעלת הגיד במקרה של טריגר פינגר = אצבע הדק.
  • דלקת של גידים הגורמת לתפיחות של הגיד או התעלה שלו – כמו במקרה של דקרבן שממוקם בשורש היד.

זרמים בכף היד

זרם בכף היד הוא ביטוי לבעיה במערכת העצבית של היד. יכולה להופיע עם תרדמת, צריבה, ירידה בתחושה, כאבים, הזעת יתר וכף יד נפוחה .

אופייני למקרים של CTS, אך יכולים להיות גם ביטוי לאי תקינות של מערכת שורשי הצוואר ופריצות דיסק שמשפיעות גם הן על כף היד כיוון שמדובר במהלכו של אותו עצב בתחנות שונות. זרמים יהיו גם בלחץ על עצב האולנריס  במרפק ובשורש היד וכן במקרים של התפתחות נאורומה.

שחיקת סחוס בכף היד

תופעה שמתרחשת עקב מספר גורמים שונים, לרוב לאחר נזק חבלתי במפרקי היד, בעיקר לאחר שברים בתוך המפרק. שברים כאלו עלולים לגרום לפגיעה באספקת הדם של הסחוס וכתוצאה מכך להבראה לא מספקת של הסחוס. בהמשך , תתפתח שחיקה של הסחוס שתהיה מלווה בכאבים בתנועה והגבלה בתנועה. התהליך הזה נקרא – השתנות ניוונית אוסטאוארטריטית (אוסטאוארטריטיס).
שחיקה של הסחוס יכולה להתפתח גם כתהליך שאיננו לאחר חבלה ומופיע בעיקר מעל גיל 50. איננו יודעים מהי האתיולוגיה (הסיבה) להתפתחות השינויים הניווניים במפרק אך היא שכיחה גם במפרקים אחרים של הגוף וכמעט נמצאת בכל אדם ואדם בגיל מתקדם.
שחיקה של הסחוס קורית גם במקרים של מחלות מפרקים אחרות ,פחות שכיחות כמו: ראומטואיד ארטריטיס, מחלת שיגדון (גאוט)  ושם הפתולוגיה שונה. במחלות הללו הגורם הוא סיסטמי ועיקר הטיפול הוא תרופתי על ידי ראומטולוג. כאשר נוצרים סיבוכים, למרות הטיפוליש מקום להתערות כירורגית שיקומית כמו השתלות מפרקים, כריתות מפרקים ואיחוי מפרקים או סינובקטומיות.