שברים ופריקות מפרקים באצבעות הידיים, בעצמות כף היד ועצמות האמה.
שברים של עצמות האמה
מאפיינות בעיקר ילדים. השבר נרפא בקלות לאחר תיקון עמדת השבר וקיבוע בגבס או ע"י קיבוע במסמרים בניתוח. הריפוי מהיר. השברים סמוך לשורש היד יכולים לערב את המשטח המפרקי ובכך מסבכים את מהלך המחלה. שבר הכולל את המפרק פוגע גם בסחוס. גוף האדם יודע לתקן היטב שבר, אך פחות מומחה בריפוי סחוס.
הטיפול בשברים מרוסקים של שרש היד
מורכב ותובע מיומנות כירורגית והבנה מעמיקה באנטומיה ובתכונות המשתלים השונים שנועדו לייצב את השברים שתוקנו.
מפרק שרש היד
מורכב מהאזור המפרקי הרחיקני של עצמות האמה (הרדיוס והאולנה) ומהעצמות הקטנות של שרש היד. יחד עם הרצועות המייצבות אותן המפרק הזה מייצר את התנועה המורכבת שלו.
רצועות שורש כף היד
פגיעה גרמית / רצועתית / מפרקית יכולה לשנות את היחסים האנטומים הקבועים שבין העצמות, לגרום לכאב והפרעה בתנועה.
שבר ברדיוס הרחיקני בשרש היד
השבר יכול להיות תוך מפרקי או חוץ מפרקי. שבר תוך מפרקי הוא המסובך בין השניים, בראש וראשונה בגלל הבעיה בריפוי העצמוני של הסחוס.
שנית, השבר יכול להיות מורכב מ-2 חלקים ועד לשבר מרוסק המורכב מחלקים ורסיסי שבר.
המקרה האחרון הוא הבעייתי ביותר לשחזור.
לצורך ריפוי שברים מייצרים לוחיות אנטומיות מורכבות ושונות עם ברגים או מסמרים שמטרתם לשחזר את עמדת השבר ולייצבו עד לריפוי הגרמי על ידי הגוף. יש פלטות מכל הסוגים והצורות וצריך לפתח מיומנות לשימוש בהם באופן שיושגו תוצאות אופטימליות.
קיבוע שבר תוך מפרקי של הרדיוס בפלטת "אקומד"
שברים בעצמות הקרפליות בשרש היד
שבר שכיח בעצמות הקטנות של שרש היד במבוגרים הוא :שבר בעצם הסירה (נביקולר= סקפואיד) שמתקשה להתחבר. השבר קורה בנפילה ביד מושטת, נפוץ בפציעות סקי. לעתים קרובות יש צורך ליצב את השבר ולשחזרו באופן כירורגי. במקרי חוסר חיבור מתעורר צורך בהשתלות עצם וטיפולים משלימים. שברים נוספים, בשכיחות נמוכה יותר, קיימים בעצם הירח (לונטום), בקפיטטום, בטרפציום, בטריקווטרום ובהמטום.
שברים בעצמות הארוכות בכף היד
עצמות הארוכות בכף היד מורכבות מעצמות המסרק שבתוך חלק כף היד שאיננו כולל את האצבעות (METACARPALS) וגלילי האצבעות עצמן (PHALANX). בינהן לבין עצמן נמצאים המפרקים המאפשרים את התנועה, עטופים בקופסית ומיוצבים על ידי רצועות ושרירים. השרירים והגידים מניעים את המפרקים ומאפשרים את התפיסה וההרפיה של כף היד.
שברים בעצמות הגליליות הללו יכול להסתבך ב: קיצור האצבע, ברכיבה של אצבע אחת על השניה בגלל סיבוב בציר האצבע או בגלל הטיה בשבר. לפיכך, לעתים קרובות, יש לשחזר את העמדה האנטומית של השברים הללו וליצב את העמדה (בניתוח) במסמרים, ברגים או לוחיות.
פציעות במפרקים ופציעות ברצועות
עצמות שורש כף היד
פציעות אלו גורמות לחוסר יציבות של המפרקים, דבר שמתבטא גם בפריקות של המפרקים עד סכנה של פגיעה בכלי הדם ואפילו התפתחות נמק בעצם שנותקה מכלי הדם שלה. חוסר יציבות ופריקות אינם מאפשרים תנועה תקינה של האצבעות או שרש היד. במידה והפציעה ברצועות או בקופסית המפרק לא תתוקן – יתפתחו עיוותים שונים בידיים ושינויים ביחסים האנטומיים שבין העצמות, דבר שיכול לגרום להתמוטטות הצירים של השלד ובאופן משני לתהליכים מכניים דלקתיים ששמם הכולל הוא: ארתריטיס. ארתריטיס גורמת להגבלה בתנועה ובעיקר לכאב. הגבלה בתנועה מפריעה בתפקוד, אך כאבים יכולים למנוע את פעילות היד באופן מוחלט; לכן הטיפול צריך להיות בראש וראשונה מונע: תיקון הנזק הרצועתי והמפרקי.
התיקון הרצועתי בשרש היד מסובך ומצריך מיומנות וניסיון רב. צריך לשחזר או לשקם את הרצועות הפגומות בשיטות שונות (תפירה, שחזור רצועה, שימוש בעוגנים, השתלות גידים ועוד) ולקבע את שרש היד עד השתקמות הרצועה במשך שבועות. אחר כך יש לבצע טיפול שיקומי בפיזיוטרפיה ובריפוי בעיסוק. הטיפול הזה משולב בהדרכה של החולה לעבודה עצמית, סדים אקטיביים וסדים סטטיים וטיפולי רפואה משלימה.
במידה ומתפתחים עיוותים וכאבים יש לטפל בכאב. ניתן לעשות זאת על ידי תרופות אנטי דלקתיות והזרקות סטרואידים או חמרים מסככי מפרק, אמבטיות חמות, דיקור, פיזיוטרפיה וכו'. במידה והטיפול לא יספק את החולה יש גם פתרונות כירורגיים שמהווים בעיקר ניתוחי הצלה שונים כמו:
1. שיפוץ של המפרק על ידי החלפתו בתותב מלאכותי.
2. שיפוץ המפרק על ידי כריתה של החלק החולה והשארת מרחב תנועה גדול שמונע חיכוך בחלק החולה (RESECTION ARTHROPLASTY). ניתוח זה מוכר בבסיס האגודל ונקרא שם TRAPEZECTOMY בגלל כריתת עצם הטרפציום. בשרש היד קיימת טכניקה של כריתה של השורה המקורבת של שרש היד (PROXIMAL ROW CARPECTOMY) שמשמעותה – לכרות את העצמות הקטנות: סקפואיד (עצם הסירה), לונטום (עצם הירח), טריקווטרום ולהשאיר את המרווח החדש הנוצר ללא משטחים חולים. נוצר מעין פסאודו – מפרק ששומר על טווח תנועה חלקי עם יציבות אך עם הפחתה בכח.
3. ארתרודזיס – קיבוע של שרש היד על ידי סגירת המפרק וביטול התנועה הגורמת לכאב. אומנם קיימת הגבלה של התנועה אך יחד עם זאת יש הפחתה ניכרת של כאבים.
4. נאורקטומיה – כריתה של סיבי עצבים המעצבבים את המפרק מפחית כאבים במפרק בעת תנועה. החיסרון הבולט של השיטה – טווח הזמן שהפרוצדורה יעילה הוא מספר שנים בלבד בדרך כלל.